כלי ללא עקבות

למה שלכלי לא יהיה סימון מאיפה הוא הגיע?

החלק התחתון של הצלחת לא חושף דבר עליה. רק לאחר שיטוט ממושך ברחבי המרשתת גיליתי שאלה צלחות של VEB Colditz, מפעל שהוקם במאה ה- 19 בבעלות פרטית באזור ליפציג.

מפעל בעל היסטוריה מרתקת הקשורה לשינויים הפוליטיים שהתרחשו במזרח גרמניה.

לאחר מלחמת העולם השניה כשגרמניה חולקה לגוש המזרחי והמערבי, העיירה קולדיץ הפכה לחלק ממזרח גרמניה. בתקופה זו, סוף שנות ה-40, חברות בבעלות פרטית הולאמו ועברו לידי המדינה וכך גם מפעל קולדיץ.

למרות המשטר הכלכלי בחסות הממשל, מפעל הפורצלן שמר על מוניטין של איכות ואומנות. המפעל העסיק בעלי מלאכה מיומנים והשתמש בטכניקות מסורתיות לצד שיטות ייצור מודרניות. השינוי המשמעותי שעבר המפעל קרה עם נפילת חומת ברלין ב-1989 והאיחוד המחודש של גרמניה ב-1990. המעבר מכלכלה הנשלטת על ידי הממשלה לכלכלת שוק הייתה מאתגרת עבור מפעלים ממשלתיים רבים מה שהביא להפרטה של המפעל.

אפשר רק לדמיין שהסיבה להעדר הלוגו הייתה דרך לטשטש את זהות המפעל.

ההיסטוריה של VEB Colditz היא עדות לחוסן על אף הטלטלה הפוליטית והכלכלית. בזכות מסורת ייצור הפורצלן בקולדיץ שנשמרה גם בתקופות מאתגרות נשמר גם הקשר הארוך של העיירה לאומנות ועיצוב איכותי, עד היום.